פרק רביעי קהילות הנוצרים בעיר אמנון לינדר כיבוש ירושלים בשנת ' 638 שם קץ לאחיזתם הבלעדית של הנוצרים בעיר . מאז המאה הד' הקפידו השלטונות למנוע התיישבות קבע של יהודים בירושלים , אולם אחת התוצאות הבולטות של הכיבוש הערבי היתה התיישבות של מוסלמים ויהודים ( רבניים , ומאוחר יותר קראים ) בעיר . אין ביכולתנו לקבוע במדויק מה היה חלקה היחסי של כל אחת משלוש הדתות בירושלים במהלך התקופה האמורה 1 אף אץ בידינו נתונים סטטיסטיים שיאפשרו הערכה מקורבת של גודל האוכלוסייה בתקופה הנידונה . יש להניח שמספר תושבי העיר התמעט מאז התקופה הביזאנטית . בסוף תקופה זו ( המאה הו ( ' חיו בעיר חמישים אלף נפש בערך , ובשנת 1047 העריך נאצר י ח'סרו את אוכלוסיית העיר בעשרים אל ף נפש . ייתכנו כמובן עליות תקופתיות ו תקופת הבניין האינטנסיבית בתקופת שלטונו של בית אמיה התבטאה , קרוב לוודאי , גם במישור הדימוגראפי . אולם יש להניח , שהמגמה הדימוגראפית השלטת היתה מגמה של ירידה . מגמה זו ניכרת גם בקרב הנוצרים שבירושלים , אולם ברי , שחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה היה ניכר למדי . עוד בשנת 985 בערך , התלונן מקדמי על ריבוי מספרם של הנוצרים ביר...
אל הספר