שהמבנים נבנו לפעמים ללא כל תכנון של ממש ותוך ניצול כל מרחב פנוי , ניתן לזהות את קיומה של יד מכוונת בניצול המרחב ובשמירה על מרחבים לצורכי הציבור בינות למבנים הפרטיים . כך , למשל , לפחות ברבעים אחדים בתל באר שבע , כמה מן המבנים הפרטיים הופרדו זה מזה בעזרת מסדרונות שניגשו לאחד מחדרי הסוגרים . לפי הצעתי , מסדרון כזה הנו מרחב ציבורי , שנועד לאפשר אחסון ו / או מעבר קל לביצורי העיר . הסבר זה הולם עיר מתוכננת כבאר שבע , אשר אין ספק שמילאה תפקיד במנהל הממלכה . אולם הוא חל גם על ערים נוספות . בניתוח חלקי של התכנית שפרסם שילה של אחד מרובעי העיר מתקופת המלוכה בבית שמש ניתן להבחין במעברים דומים בין המבנים . בניגוד לבאר שבע , סוגרי החומה בבית שמש לא שימשו מרחב אחורי במבנים , אלא היו סגורים , ולכן מותר לשער כי המסדרונות אפשרו גישה לחומת העיר . תופעה דומה יש בתל בית מרסים , וכן בתל א נצבה . גם באתרים אלה התגלו מסדרונות שהובילו לחדרי הסוגרים . מאחר שהסוגרים פתוחים ( בדומה לבאר שבע , ( סביר להניח כי הם שימשו גם לאחסון , והמסדרון לא נועד רק למטרות הגנה . בערים אחרות , בעיקר בממלכת ישראל , הייתה גישה לחומ...
אל הספר