ניתוחים מפורטים של יישובים ספציפיים הניסיון היחיד לנתח את אופיו החברתי של יישוב ספציפי לאורך תקופה ארוכה היה מחקרה של גבע על חצור במאה הח' לפנה"ס , ויש לו חשיבות רבה בהיותו סנונית ראשונה בכיוון זה בארכאולוגיה הארץ ישראלית . גבע ניתחה את העיר חצור על שכבותיה השונות , וניסתה לעמוד על תהליכים יישוביים : כיצד ניסתה הקהילה המקומית להתמודד בפני הסכנות השונות שארבו לה ; כיצד שיקמה את חייה לאחר שלבי חורבן שונים ; כיצד פעלה המדינה בתוך העיר חצור ; ומה היו מערכות היחסים השונות בין היסודות השונים בעיר . גבע שילבה את הידיעות ההיסטוריות בממצא הארכאולוגי , וניסתה לפרש את התהליכים החברתיים שהתרחשו בעיר לאור הנתונים השונים . עם זאת , כמו בכל מחקר ראשוני , נותרו שאלות שונות בלא דיון . כך , למשל , לא עסקה גבע בשאלת קיומם של פערים ומעמדות חברתיים וכלכליים , וגם לא בסוגיות של ארגון ותכנון עירוני ( שאלות שיעמדו במוקד דיוננו בהמשך . ( מחקר חשוב ביותר , אם כי מצומצם בהרבה בהיקפו , ערכה זינגר אביץ . היא ניתחה את הקרמיקה ( וממצאים אחרים ) מסדרת בתי מגורים שנחפרו בשלמותם בשכבה 11 של תל באר שבע , והגיעה למסקנות ...
אל הספר