ניתוח בית המגורים ומבנה המשפחה

ארכיטקטוניים ( כגון 'המגדל המערבי' בתל בית מרסים , המאפיל על יתר המבנים באתר , או המבנים הגדולים מטיפוס בית ארבעת המרחבים שהתגלו בתל א נצבה , ( אך הוא מזהה בבתי המגורים רציפות מאז תקופת ההתנחלות , ובנתחו את תפקוד המבנים הוא מזהה בהם אגפים ששימשו להחזקת בעלי חיים . הדבר מלמד שבבתים התגוררו לאורך כל התקופות משפחות שניהלו משק עצמאי . הולדיי דוחה את הטענה שרמת החיים של מרבית האוכלוסייה הידרדרה במהלך תקופת הברזל ב , משום שלא התגלו מבנים דלים באופן קיצוני שהעניים ביותר התגוררו בהם לכאורה , ומסכם '-. בקצרה , בהתבסס על עדויות טובות , ברור כי ישראל ויהודה נותרו כלכלות "איכרים" ( המציגות הבדלי הון ) במהלך כל קיומן העצמאי , עם שליטה עצמאית של משקי הבית על מוצרים חקלאיים ( לאחר מסים , מעשרות , ואולי חכירה ותשלום אריסות ) ומלבד מבני מושלים ומבני עלית נוספים בערים , ומבנים חריגים , ן ... התקיים ] טווח 28 מוגבל ביותר של גודל משקי בית . ' מק'ללן , שהתבסס בעיקר על הממצא בתל בית מרסים , ציין אף הוא כי אינו מכיר כמעט עדויות לקיומם של רובעי עוני בערי המאה הח' לפנה"ס . דה חס קיבל אמנם את ניתוחו של דה וו לג...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי