ריבוד חברתי־כלכלי

למשל , זיהתה בממצא הארכאולוגי מיהודה במאות אלו ענפים שונים של התמחות כלכלית , בעיקר בתחום ההפקה של תוצרת חקלאית , אך גם בתחומים אחרים . ריבוד חברתי כלכלי סוגים אחדים של הממצא הארכאולוגי נתפסו במחקר כמעידים על פערים חברתיים כלכליים : ממצא קטן , קבורה וארכיטקטורה . ממצא קטן : מחקרים רבים התייחסו לקרמיקה ולממצא קטן בסממנים של מצב כלכלי ( עוני או עושר . ( התייחסות זו הניחה , למשל , שקרמיקה מיובאת או כלים נאים במיוחד הם כלים של עשירים . אך זוהי הנחה בעייתית , שמעולם לא נבדקה באופן אמפירי ולא בוססה ביסוס תאורטי שיטתי . מכל מקום , לא ניסו להרחיב את היריעה מזיהוי העשירים ללמידה על החברה בכללותה , אפילו לא ברמת היישוב הבודד . תרומתם של מחקרים אלו , גם אם צדקו באשר למקרים פרטיים , היא לפיכך שולית ביחס למבנה החברתי הכולל . מספר מצומצם של מחקרים יוצא מכלל זה . ווד וזינגר אביץ ניסו לנצל את הקרמיקה והממצא הקטן כדי ללמוד על מציאות חברתית . במחקר מקיף על הקרמיקה בארץ ישראל טען ווד כי מספר הכלים המתגלים בבית מגורים עשוי ללמד על מידת העושר של בעליו , אך לא ניסה ליישם את שיטתו באופן מעשי .  אל הספר
יד יצחק בן-צבי