פרק ד הוראת ההווה , העבר , והאפשרי מפתיע ומעט מרפה ידיים להיווכח כמה מעט תשומת לב הוקדשה בוויכוחים על חינוך שהתעוררו במהלך העשור החולף לטבען האינטימי של הוראה ולמידה בבית הספר . ויכוחים אלה היו ממוקדים כל כך בביצוע ובסטנדרטים עד שהתעלמו ברובם מן האמצעים המשמשים מורים ותלמידים בכיתות של עולם אמתי - כיצד מורים מלמדים וכיצד תלמידים לומדים . מדהים עוד יותר להיווכח בהיעדרה של נקודת השקפה אינטימית זו מן הוויכוח הלאומי , שהרי למעשה , בעשור זה למדנו לא מעט על למידה והוראה בבתי ספר . הדמות המובילה בהתקדמות זו הייתה אולי אן בראון , שאת עבודתה הזכרתי בפרקים קודמים . ברצוני לבחון בפרק זה את מה שלמדנו בהשראת עבודתה המשותפת עם ג'וזף קמפיון . לפיכך אפתח את הדיון בארבעה רעיונות חשובים שרבים מיטיבים להבינם תודות למאמציהם של הללו . פגשנו רעיונות אלה כבר בפרק הראשון . הראשון שבהם הוא רעיון הסוכנות : רכישת שליטה רבה יותר בפעילות המנטלית שלנו . השני הוא רפלקסיה : לא "למידה גולמית" בלבד אלא הקניית מובן למה שאנו לומדים , והבנתו ממש . הרעיון השלישי הוא שיתוף פעולה : שיתוף במשאבים של מגוון המשתתפים בהוראה ובלמ...
אל הספר