סיכום והערכה על חקלאות האיזור למן קום המדינה חקלאות הגליל התחתון המזרחי , שנשאה אופי של חקלאות בעל בעיקרה , לא השתנתה בתקופה הראשונה שלאחר הקמת המדינה . התמורות הגדולות שחלו בחקלאות הישראלית מאז הקמת המדינה לא נתנו את אותותיהם מיד בגליל התחתון המזרחי ; היעדר המים היה בעוכריה של ההתיישבות כאן . אמנם השטח הפיסי של היישובים גדל עם העזיבה ההמונית של הפלאחים הערכים בימי מלחמת העצמאות . כך התפנו כל אדמות הכפרים חוץ משלושה . לכן הושלמה מכסת הקרקע ליישובים , אולם לא היה בכך כדי לפצותם על היעדר המים . שהם תנאי הכרחי בחקלאות המודרנית . פיתוחו של האיזור לא עמד בעדיפות ראשונה במדיניות הממשלתית , ולכן לא הושקעו בו מאמצים בכסף וככוח אדם כדי לקדמו ולהשוותו לאזורי החקלאות המתקדמים בישראל . אספקת המים הורחבה אמנם הודות למפעל חטין , קידוחי כפר קיש והעלאת המים מבקעת יבנאל ליישובי רמת שרונה-כפר תבור , אבל הכמות הכללית לא היה בה כדי לספק את צורכי היישובים . כך החל הגליל התחתון לפגר לעומת אזורים אחרים . יתרונות חקלאיים אין לאיזור , ולא נמצא אפוא ענף חקלאי מסוים כעל יתרון מיוחד . בינתיים עמדו היישובים לפני פ...
אל הספר