התמורות החקלאיות

הועברו חלקות שלמות לידי אחד היורשים . גם בשאר המושבות נשמר עקרון זה , אף על פי שאיש לא כפה על האיכרים לנהוג כך . כדוגמה לכך תשמש יחידת משק כמושבה יבנאל : שטחה היה כ 310 דונמים והיא הועברה בירושה לבן ובת , שחילקו את רכושו החקלאי של אביהם . לפני שבוצעה החלוקה , הוחזרו לפיק"א 50 . 5 דונמים תמורת התקנת רשת ההשקיה רהופרשו לצורכי אח אביהם 38 דונמים . הבן קיבל 108 דונמים , והבת 109 . 5 דונמים . הקרקע היתה מפוצלת ל 11 חלקות . יש בידי כל אחד מהיורשים 6 חלקות , כאשר שתי חלקות נחצו משום היותן כשטחי השלחין . כל שאר החלקות הועברו כשלימות לאחד משני היורשים על פי החלוקה ( ראה גם מפה . ( 16 כתוצאה מקיומה של כעלות פרטית על הקרקע כמושכות נוצר אפוא תהליך , שאפשר למספר מצומצם ביחס של איכרים להשתלט על רוב קרקעות המושבה . תהליך זה גרם גם לכך שבין בעלי הקרקע יש כאלה המרכזים בידיהם שטחים גדולים , ואילו לחלק מן האיכרים שטחי אדמה שאינם מספיקים לקיומם . זהו תהליך הדומה לתהליך שהתרחש בכפר הערבי הטיפוסי בארץ ישראל ; חלק מן הפלאחים נאלצו למכור את קרקעותיהם ואת האדמה קנו עשירי הכפר או עשירים ערבים אחרים . במושבות...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי