תהליך רכישת הקרקעות להתיישבות היהודית רכישות הקרקע היהודיות הגדולות נעשו בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים . אז נפלו לידי היהודים גושי הקרקע הגדולים שהיו בבעלות מספר מצומצם של אפנדים כמרכזו של האיזור . לאחר מכן היתה הרכישה קשה 1 כצפון האיזור לא היו הפלאחים מעוניינים למכור את החלקות הקטנות שברשותם , ובדרומו — לא ניתנה הקרקע , שהיתה בבעלות המדינה , לרכישה כלל ( ראה לעיל , עמ' 67 ואילך . ( עד לימי מלחמת העולם הראשונה ביצעה יק"א את כל רכישות הקרקע בגליל התחתון המזרחי ( חוץ מרכישה לא מוצלחת של הקרן הקיימת לישראל בבקעת ארבל . ( גם אחרי המלחמה לא רכשה הקרן הקיימת לישראל קרקעות בחבל ארץ זה . ההנהלה הציונית ראתה באיזור זה שטח חסות של יק"א ושל יורשתה פיק"א , ולכן לא ראתה עניין לחדור לתחום פעילותן של אלה . מצב זה נמשך עד פרוץ מאורעות ' . 1939-1936 מאמציה של פיק"א התרכזו בעיקר בחלקו הצפוני של האיזור , בין בקעת יבנאל , כפר תבור ואילניה , שם קל היה יותר לרכוש קרקעות ( מסיבות שנדונו לעיל , בעמ' 67 ואילך . ( מטרתה היתה ליצור רציפות בהתיישבות שבין בקעת יבנאל ליישובי רמת שרונה-כפר תבור . מאמצי הרכישה ש...
אל הספר