שמדרום לנחל תבור היו הסטיות מן הממוצע גדולות . ככפר מצר היה שטח המרעה הטבעי רק 0 . 4 דונמים לבעל חיים ובשני כפרים אחרים היו השטחים פחות מדונם אחד . לעומת זאת , בג'בול היה השטח 13 . 6 דונמים ליחידת בעל חיים ( זהו אמנם מקרה יוצא דופן . ( לסיכום אפשר לציין כי מדרום לנחל תבור היה ממוצע בעלי החיים לנפש גבוה יותר מאשר מצפון לו , וכן היתה גדולה יותר יחידת הקרקע שעמדה לרשות כעל החיים , הן בשטחי המרעה הטבעי בלבד והן בשטחי הפלחה ושטחי המרעה . אפשר להסיק מכך שבחלק הדרומי של הגליל התחתון היתה לכעלי החיים חשיבות כלכלית רכה יותר כמקור להכנסה . לרשות החקלאים עמדו שטחי מרעה גדולים , ולכן הם יכלו להגדיל את עדריהם . מפליאה רק העובדה שבכמה כפרים היו עדרים גדולים ביחס ושטחי מרעה קטנים , כך שיחידת השטח לראש היתה קטנה . אפשר שסיבת הדבר ניתנת בחישוב יחידת השטח , כשהיא כוללת גם את שטחי הפלחה , ואז יחידת הקרקע לראש בעל חיים גדלה בהרבה כששטח הפלחה הוא פיצוי להיעדרם של שטחי מרעה טבעי . דוגמה לכך יכולה לשמש טייבה , שבה יחידת שטח מרעה טבעי היתה חצי דונם , ואילו יחידת השטח הכללית — כולל שטח הפלחה — היתה הגבוהה בא...
אל הספר