פרק שלישי ניסויים בדגמים קולוניאליים : 1907-1903 מותו של תיאודור הרצל ב 1904 הביא עמו שינוי בהתפתחותה של מדיניות ההתיישבות הציונית . גלימת המנהיגות הפוליטית של ההסתדרות הציונית העולמית הולבשה על דוד וולפסון , שהיה שותף לאוריינטציה המדינית של הרצל אבל לא לעניין שלו בתכנון לקראת הפינוי ההמוני הצפוי של יהדות מזרח אירופה . בו בזמן עלה אוטו ורבות ( 1938-1859 ) בדרגת חשיבותו כדוברם הראשי של הציונים המעשיים . הקונגרס השישי ב 1903 הסמיך את ורבורג לייסד ועדה לחקירת ארץ ישראל , שתפקדה עד . 1907 ורבורג היה שונה מן הרוב הגדול של הציונים המעשיים בידע שלו ובמומחיותו בענייני התיישבות . הוא היה בוטנאי בולט , פרופסור באוניברסיטה , בעל ניסיון של שנים בשירות הקולוניאלי הגרמני . במשך ארבע שנות שירותו כממונה על הוועדה לחקירת אדץ-ישדאל , החדיר ורבורג בהסתדרות הציונית העולמית את המחויבות המפורסמת של הקולוניאליזם הגרמני למחקר המדעי ולעריכת ניסויים . בהיותו רגיל לקבל הקצבות מן הרייך הגרמני לפעילויותיו הקולוניאליות , הוציא בצורה חופשית הון ציוני ציבורי על פרוייקטים קשורים בהתיישבות . בהדגישו את חשיבות ההון ה...
אל הספר