פרק שני מפילנתרופיה לבניין מדינה תיאודור התיל וההסתדרות הציונית העולמית , 1904-1897 באוגוסט 1897 התכנס קונגרס ציוני בבזל שבשווייץ . הקונגרס הכריז על ייסודה של הסתדרות ציונית עולמית , אשר , לפי תוכניתה הרשמית , נועדה לקבל עליה את הפעילות הפוליטית והדיפלומטיה הדרושה בשביל להקים "לעם ישראל בית מולדת בא - ^ ישראל מובטח לפי משפט הכלל . " תוכנית בזל קראה כמו כן "לטיפוח תכליתי של א ^ ישראל על ידי יישובה ביהודים עובדי אדמה , בעלי מלאכה ועוסקים במשלח יד . " שתי הצהרות אלו נועדו להניח את דעתם של חברי שני המחנות גם יחד — ה"מדיני" וה"מעשי" — בתוך ההסתדרות הציונית העולמית . הדוגלים בציונות המדינית טענו שרכישת ריבונות יהודית בארץ ישראל צריכה להיות קודמת לייסודה של נוכחות ציונית בארץ . ציונים מעשיים , שהאמינו שיעבור עוד זמן רב עד שתושג ריבונות על הארץ , קראו לפעילות ציונית מידית , כולל התיישבות יהודית . אירוני הוא שהמחנה הציוני המדיני הוא זה שהוציא מתוכו את התיאורטיקנים הראשונים של ההתיישבות הלאומית . ציונים מעשיים , שהתמסרו לסדרה של משימות חשובות לשעתן , לא גילו יכולת בפיתוחן של אסטרטגיות התיישבות ...
אל הספר