פרק שבעים וארבעה [ אל ] קוזח — ח'רבת אלעג'ליא — ח'רבת אלבזיריה — ח'רבת סרוח — ח'רבת שנה — תרביח'א — אקרת — ראמיא ( רמה ) [ אל ] קוזח ה 2 ו בספטמבר היה יום ראשון בשבוע , ולכן באתי בשעה חמש בבוקר לשמוע את הרינה ואת התפילה בכנסייה הצנועה של ךבל . כל התושבים התכנסו בה . אחרי הטקס פנה אלי הכומר , ישיש נשוא פנים , והפנה כלפי שמיא תפילה מיוחדת למען צרפת , וכל הנוכחים חזרו עליה בקול רם . אחר כך הוא אחז בידיו את איקונין מארון הקדוש המוצב ליד המזבח ועתר כמה פעמים גם אל הקדוש הזה של העדה המארונית למען קימום צרפת והשבתה לאיתנה ; ושוב חזר הקהל — הכורע ברך בחסידות — במקהלה על כל תחינה ותחינה ששמע מפיו . גילויים כאלה של יחס כבוד אל מולדתי המוכה נגעו כמובן עד עומק לבי , ולא בלי התרגשות עזה נפרדתי מן הכפריים הטובים האלה , שהציגו את עצמם כולם כאחים למולדתי וכידידי . בשעה שבע ירדתי ממרום גבעת ךבל דרומה מערבה , ואחרי שחציתי את הנחל בשם זה עליתי בשעה שבע ועשר דקות מערבה במדרון הטרשים של גבעה גבוהה שמכתיר הכפר [ אל ] קוזח . הגעתי אל הכפר בשעה שבע ושלושים ושלוש דקות . יושבים בו מאתיים מארונים והוא תופס את א...
אל הספר