פרק חמישים ושמונה ח'רבת מימאס — פויכאת — שיח' דנון — שיח' דאוד — אלע'אבסיה אלקהוה — אתל — אלכאברי ח'רבת מימאס ב 27 באוגוסט , בשעה חמש ועשרים וחמש דקות בבוקר יצאתי מכפר יאסיף , ורכבתי מערבה , ואחר כך צפונה מערבה , במישור מכוסה עצי זית נהדרים . בשעה חמש וארבעים דקות הגעתי לתל מימאס , גבעה שעכשיו מעבדים את מדרוניה המתרוממים במתינות מדרגות מדרגות ואת במתה המוארכת . נטיעות נאות של תאנה וזית משגשגות כאן פלאים . ברם לפנים היא היתה תושבת לעיירה שבתיה כמו נעקרו מן היסוד , ושלא שרדו ממנה אלא מכיתות חרס פזורות , רבות מספור , ואבני בניין קטנות שגובבו באופן שנוצרו גדרות קטנות החוצצות בין חלקות פרטיות . אתר זה של חורבות — המיטשטשות בהדרגה ונעלמות והולכות מיום ליום תחת הצמחייה שהשתלטה על השטח ברוב און — עודנו נושא את השם ח'רבת מימאס , שהגיע אלינו מימי הביניים , ומקורו מן הסתם בימי קדם . מכל מקום בתקופת מסעי הצלב היה כפר בשם זה בעיבורה של עכו , ויש לזהותו באתר הנדון כאן . מתחת לגבעה הזאת בצד מערב יש באר עתיקה , שעל ידה ראיתי אגן עגול עתיק שנועד להשקית בהמות , גזע של עמוד וכותרת פגומה . כויכאת בשעה שש...
אל הספר