הילדות והנעורים נעוץ ממד העתיד , שהוא גם מחויב המציאות וגם מחויב הרצון של האדם הגדל עצמו , ומישחקי חיקויים לחיי מבוגרים , הרווחים אצל הילדים — יוכיחו . לפיכך דין לכוון את הדאגה לאושר המאקסימלי בכל שלב גילי לא רק אל ה 1 והו של הילד , אלא גם אל עתידו . החינוך חייב איפוא לקיים את התנאים , המאפשרים את הבטחת האושר במובנו השלם . אבל לא הרי קיום תנאים והבטחת תוצאתם כהרי הצבת אידיאל . גם להצבת אידיאלים חינוכיים אמיתיים אורבות סכנות , והעיק ריות שבהן שלוש : סכנת האוטופיה , סכנת האידיאולוגיה וסכנת ההטיךמה . אידיאל אוטופי , שגם על דעת מנסחו ומייצגו אינו ניתן להגשמה שלימה אף באחרית הימים ושההתקרבות אליו תהיה תמיד בגדר התקדמות אינסופית , עשוי לייאש את חסידיו המתעייפים בדרכם הארוכה . יש אפילו אשר יאושם יחזיר אותם אל האידיאל הסטאטי , אל חיוב המציאות כמות שהיא , כלומר יגרום לוויתור על כל אידיאל . בעוד האידיאל הסטאטי מאשר את המציאות שבהווה ללא שינוי כמעט , הנה האידיאל האוטופי שולל אותה כמעט ללא תקווה של תיקון לאלתר . שלילה מופרזת זו עושה את האידיאל האוטופי ( דרך משל , האידיאל הקאנטיאני של יופי ושלימות...
אל הספר