עלי יסיף השיח בין סיפורי הערלים לתרבות הילידית בתקופת העלייה הגדולה תקופת העלייה הגדולה , על היבטיה השונים , לא היתה דווקא בין התחומים המוזנחים בחקר תולדות מדינת ישראל , המחקרים עסקו בהיבטים הסוציולוגיים , האנתרופולוגיים , הפוליטיים והחינוכיים הקשורים בעלייה זו ובמפגשה עם המציאות הישראלית ' . בסיס הנתונים שעליהם סומכים מחקרים אלה הוא בדרך כלל חיצוני לגוף הנחקר . כוונתי לכך שהתיעוד , העדויות שמהן אנו שואבים את ידיעותינו על העולים , עוצבו בידי מתבוננים מבחוץ ' מסמכי הממשל הנוגעים בדבר , הסוכנות היהודית , אנשי חינוך וסיעוד שעבדו במעברות , שליחי התנועות הקיבוציות ותנועות הנוער , רכזי תעסוקה ועובדי רפואה , עיתונאים , צלמים וכיוצא באלה . כמעט שאין עדויות פנימיות - התבטאויות ותיאורים של העולים עצמם את מצבם , את החוויה והמשבר של מפגשם עם המציאות הישראלית בשנות העלייה הגדולה . הספרים , הזכרונות והאוטוביוגרפיות נכתבו מאוחר יותר , ולפיכך הם משקפים נקודת מבט מאוחרת על אותן שנים ולא את התהליכים המנטליים שעברו העולים בתקופה זו לכמה מן המחקרים האחרונים השווה : מ' ליסק , 'מדיניות העלייה בשנות החמישים ...
אל הספר