את העיקרון המוסרי של קדושת החיים האנושיים . אפשר לפרש עיקרון זה כ"קיום האדם בכל המסיבות , גם כאשר הוא נענה ונאנק בסבלו ללא תכלית וסיכוי . " ואפשר לפרשו כזכות להמתת-חסד . ( Euthanasia ) דוגמה אחרת הוא העיקרון האוניברסלי של חירות . אך מה רב ההבדל בין חירות לבחור ולעשות את הרצוי ל ך לבין החירות הפנימית במחנה-הריכוז עליה מדבר פראנקל . הפירושים תלויים בנסיבות והם יכולים להיות סובייקטיביים , אך העיקרון הוא אוניברסלי . לסיכום : אין הכרח ואץ הצדקה בעימות דיכוטומי בין עקרונות מוסר אוניברסליים לבין יחסיים . ליד ההבדלים הבולטים בין מנהגים וכללי-מוסר שונים , בצד התמורות המהירות במנהגים ובנורמות מוסריות באותה חברה עצמה , קיימים עקרונות-מוסר אוניברסליים , החלים על כל בני-האדם ואשר עשויים לשמש יסוד וצידוק לחינוך מוסרי עקרוני ללא אינדוקטרינציה של כללי התנהגות ספציפיים . אינדוקטרינציה וחינוך אין הגדרה חד-משמעית של המושג אינדוקטרינציה . יש הגורסים את קריטריון התוכן כתנאי הכרחי ( אם כי לא מספיק . ( פירוש הדבר , לפי גישה זו , כי בכל מקרה של אינדוקטרינציה מדובר בתכנים שאינם ניתנים להוכחה בנימוקים ראציונליי...
אל הספר