הם "הורסים את מוחותיהם ואת לבותיהם של ילדינו , " אומר קוזול . אין אפוא להשתומם , שמרבים להדגיש את ההכרח בהומניזציה של ביתהספר , בראש-וראשונה במובנו הפשוט של מושג זה : יצירת יחסים אנושיים עם ילדים , הימנעות מפגיעות גופניות , מהשפלה , מזלזול . ספרו של סילברמן הוא חשוב גם בריענון הרעיונות החינוכיים הפרוגרסיביים , שדומה היה בשנות ה50- כי אבד עליהם כלח , ובהמלצה מבוססת מאוד ומשכנעת על החינוך הפתוח - לפי דוגמת בית-הספר הפתוח האנגלי - כפתרון רצוי , ובעיקר אפשרי , לשאלות החינוך הנראות לסילברמן מעיקות ביותר . ברעיונות אלה מייצג סילברמן יפה את האקלים הרוחני החדש בתחום החינוך — לאחר האכזבה הרבה מהרפורמות של שנות ה — 60- השם מחדש את הדגש על חשיבות הרגש בחיי הילד , או ליתר דיוק - על שלמותו הקוגניטיבית-ריגושית , על חשיבות האינטראקציה החברתית-האנושית בין ילדים לבין עצמם ובעיקר בין ילדים ובין מבוגרים , על המוטיבציה הפנימית , ההבדלים האינדיבידואליים וההיבט הפרסונלי , ועל האפשרויות החינוכיות הטמונות בדפוסי הוראה-למידה בלתי פורמליים גמישים . זוהי פילוסופיה חינוכית , הזהה כמעט עם זו של דיואי . ניתן לסכם ,...
אל הספר