ולכן דומה , שהתוכניות האלה יפות בעיקר לילדים שלמעלה-מבינוניים . ' ואין זו , כמובן , מעלה יתירה בעידן , שבו אמור בית-הספר לקלוט ולקדם את כל הגוונים של אוכלוסיית הילדים והנוער . תמיד ידעו כיצד ללמד 15 או 20 אחוז של הנוער . כל הבעיות מתחילות עם קליטת אוכלוסיות נוספות של נוער במסגרת החינוך המאורגן . אין אפוא לתמוה על כך , שהתוכניות החדשות , אשר תלו בהן תקוות כה גדולות , גרמו לאכזבה . גם הטכנולוגיה החינוכית וההוראה המתוכנתת , כפי שראינו , לא הצדיקו את התקוות המופרזות שתלו בהן . הן לא גרמו למהפיכה בחינוך ולא נתנו תשובה לשאלות החינוכיות הבוערות של ימינו . קשה לבצע שינויים בחינוך סיבה אחרת לאכזבות מהחידושים קשורה בקושי הגדול ליישם ולהפיץ חידושים בחינוך , שהוא אימננטי לתהליך החינוך . מעולם לא חסרו רעיונות חינוכיים נאים , אך קשה מאוד לשנות דפוסי-חינוך מושרשים . עוד במאה ה17- טען קומניוס ב"דידקטיקה הגדולה" שלו : "למעלה ממאה שנה מתאוננים רבות על הדרך הבלתי-שיטתית שבה נוהגים בבית-הספר , אך רק ב30- השנים האחרונות נעשו נסיונות רציניים למצוא תרופה למצב זה . ומה התוצאה ? בתי-הספר נשארו בדיוק כפי שהיו "...
אל הספר