בדוגמא מס' 2 ( כרטיסים אחידים לשימוש אישי ) מופיע אלמנט חשוב של גמישות בלמידה על-ידי השימוש בכרטיסים לעבודה עצמאית במקום הוראה פרונטלית . וזוהי , בלי ספק , רמה גבוהה יותר של אינדיבידואליזציה . אך עקרונית גם דוגמה זאת אינה חורגת מהתא של מטרות משותפות ואמצעים מוכתבים . דוגמה מס' 3 ( למידה מתוכנתת ) אינה שונה מהותית מדוגמה מס' 2 אלא באמצעים הטכניים המשוכללים יותר . בלמידה המתוכנתת מתבטאת האינדיבידואליזציה בקצב הלמידה בלבד , כפי שראינו בפרק הקודם . בדוגמה מס' 4 ( בחירת תת-נושאים במסגרת נושא משותף ) אנו עדים לגמישות במטרות ובעיקר באמצעים , שהם דיפרנציאליים ומתחשבים בנטיות ובאינטרסים מיוחדים . בדוגמה מס' 5 ( הגשת חומר שונה מותאם אישית ) המטרות הן דיפרנציאליות , והמורה מנסה להתאים את האמצים למטרות היחידניות השונות . בדוגמא מס' 6 ( חוזה לימודי ) המטרות הן אחידות ומשותפות , אלא שהילד עצמו בוחר לו את האמצעים המתאימים לו . בדוגמא מס' 7 ( פינות מגוונות בכיתה אחת ) הן המטרות והן האמצעים נתונים לבחירתם האישית של הילדים . הדיון שלהל ן בארבעת הממדים של ההוראה היחידנית לא יהיה סימטרי . נרחיב את הדיבור ...
אל הספר