מניעי ההתנהגות שאלה רצינית שנייה היא , מה בעצם לומדים הילדים בשעה שהם משנים את התנהגותם כתוצאה מכלכלת אסימונים ? ההתניה האופרנטית אינה מתחשבת , כידוע , אלא בהתנהגות שאפשר לראותה ולמודדה , ואין היא מתעניינת כלל בסיבותיה . אך מחנכים אינם יכולים שלא להתעניין במניעים של ההתנהגות וברגשות הפנימיים , שבלעדיהם אין להבין את ההתנהגות לאשורה . כבר הדגשנו בהקשר אחר את המשמעות השונה של אותה התנהגות עצמה , כאשר מניעיה שונים . יש בהחלט סימוכים להנחה , שבעיצוב ההתנהגות משנים הילדים את התנהגותם על-מנת לזכות בפרס , ומה שהם לומדים בסופו של דבר הוא בהחלט לא התנהגות חדשה הראויה להיות נלמדת , אלא כיצד לזכות באסימונים , ואילו שינוי התנהגות אינו אלא מעין העמדת-פנים להשגת מטרה זו . באיזו מידה מתמידה ההתנהגות החדשה לאחר שהיא מנותקת מקבלת שכר , באיזו מידה מתוך שלא לשמה באים לשמה - עדיין לא הוכח . וקיומו של הסטטוס-קוו החברתי אימננטיים לשיטת עיצוב ההתנהגות . אלה הן מטרות ברורות וחד-משמעיות שלא קשה להגדירן , וממילא פועל פיתוי חזק להשיג מטרות אלה ולא אחרות . הסכנה לטפל בעיקר במטרות טריביאליות , שקל יחסית להשיגן , או...
אל הספר