טקסונומיות של מטרות חינוך

והמורכבות . בלמידה מתוכנתת , וכן בהכנת חומר למחשב - רצף כזה הוא הכרחי , אך הוא חשוב גם בסוגי למידה אחרים . טקסונומיות של מטרות חינוך הרעיון של מיפרט אופרציונלי של מטרות חינוך כבחן לתיכנון תהליך ההוראה ולהערכת תוצאותיו , הנראה פשוט לכאורה , התברר כרעיון מורכב למדי . רק לאחר שנעשו בשנות ה50- וה60- נסיונות מקיפים לארגן מטרות חינוכיות ארגון לוגי ומידרגי , הן התחילו משפיעות על המחשבה החינוכית המודרנית , בעיקר על הכנת תוכניות-לימודים , על ניסוח מיבחנים ועל המחקר החינוכי . המיון המקיף והנפוץ ביותר הוא זה , הכלול בשני הכרכים של הטקסונומיה של בלום ואחרים . המניע העיקרי של מחברי הטקסונומיה היה שיכלול הליכי הבחינות וההערכה , כדי לאפשר למורה לבדוק מה שחשוב לבדוק בתהליך הלמידה ולא רק מה שקל לבדוק . המחברים מצאו - ואין בזה , כמובן , כדי להפתיע - כי הרוב המכריע של השאלות הנשאלות במיבחנים הרגילים הן שאלות המתייחסות לשלבים הראשוניים של הידע : זכירת עובדות , ולכל היותר הבנתן . הטקסונומיה היתה אמורה להגיש למורה מכשיר 18 הכרך הראשון מכיל מטרות קוגניטיביות ; ; Bloom et al ., 1956 הכרך השני , מוקדש למטרות ר...  אל הספר