אחריות משותפת . בראשית הכשרתם , מתייחסים רוב הסטודנטים אל לימודיהם תוך הטלת מלוא האחריות לטיב הלמידה על המורה . "המורה מעניין או לא מעניין ; לוחץ יותר מדי או לוחץ פרוות מדי ; אצלו אני 'עובד' קשה , ואילו המורה השני מאפשר לי להתבטל ; הרצאותיו של פלוני בהירות ושל אלמוני מבולבלות" ועוד ועוד . הסטודנט כביכול מחוץ לתמונה ; הוא איננו שותף כלל להיוצרות האווירה הלימודית ; הוא מצפה שכל היוזמות יבואו מהמורה ; הוא לא מודע לחלקו הוא בהתגבשות נורמות של למידה . בקיצור , אין הוא נוטל על עצמו שמץ של אחריות לתהליך . את הגישה הזאת הוא ספג מנסיעותיו הקודמים בסיטואציות לימודיות . זו גישה של השלכה , ואין להתעלם מהעובדה שגישה זו נלמדה ממוריו השונים , אשר אף הם הטילו אחריות על אחרים . השלכה גוררת השלכה , ומעגל הקסמים מסתובב במבוי סתום של האשמות הדדיות . כיצד שוברים את מעגל הקסמים הזה ? איך ניתן ליצור תשתית של הרגשת שותפות של מורים ותלמידים , של אחריות משותפת לתהליך הלימודי ? לעתים הצעד הראשון שלי בפתיחת שנת לימודים חדשה , הוא עבודה משותפת עם הסטודנטים על ניסוח "חוזה הדדי" בין כל משתתחפי הסדנה . לעתים אני מגיש...
אל הספר