תהיה מזערית , לעומת התנהגותם של מוריו הלכה למעשה . אין מנוס מעריכת שינויים מרחיקי לכת בתהליכי הכשרת המורים . ככל שזו תהיה מושתתת על פיתוח האדם בשלמותו - על ייחודו ועל המשמעויות האישיות שהוא מגלה בלימודיו וברוייו בכלל - כן יגבר הסיכוי , שעקרונות אלה ינחו גם אותו במגעיו עם תלמידיו בעתיד . חינוך מחדש . שינויים מהותיים כאלה מעוררים התנגדויות לרוב . כל הנאמר לעיל כל כך שונה , כל כך מנוגד למתרחש במוסדות להכשרת מורים , עד אשר הממונים עליהם והמלמדים בהם עלולים לראות בהשקפות הללו מעין איום על דרך התפקוד שלהם מזה שנים . כבר נוכחנו לדעת עד כמה עזה עלולה להיות הרתיעה משינוי , גם אצל אנשים חכמים ונאורים . החדש הבלתי ידוע מפחיד יותר מאשר המוכר , גם אם המוכר כלל וכלל לא מוכיח את עצמו . לא נדון פה באסטרטגיות של שינוי מערכתי , אולם מוקד אחד של התנגדות הוא מענייננו - הלומדים עצמם . רוב האנשים המכשירים את עצמם לתפקידי חינוך והוראה למדו בבתי ספר , שבהם שרר אקלים המבוסם על סמכותיות , על התעלמות מביטויים ריגושיים ומתהליכים בין אישיים , על התייחסות אל התלמיד כאל אובייקט התהליך , על תפיסה דיכוטומית של סוגיות ...
אל הספר