פרק 3 השילוב - חופשומ חויבות " אם אין אני לי - מי לי ? וכשאני לעצמי- - מה אני ? ראם לא עכשיל - אימתי " ? הלל הזקן בפרק הקודם , דנתי בביקורת המתעוררת סביב הפסיכולוגיה ההומניסטית . מוטב לומר , אולי , בחלקיק קטן של הביקורת . לא התייחסתי כלל לביקורת המושמעת בחוגים של אסכולות פסיכולוגיות יריבות . נשארתי "בתוך המשפחה , " והתרכזתי באותם המבקרים , הרואים את עצמם שותפים לעקרונות היסוד של ההומניזם . בלה וינקלוביץ למשל , נציגיה הבולטים של הביקורת החברתית , שניהם מבחינים היטב בהיבטים הבאים : . 1 החיוב הבסיסי שבעקרונות הפסיכולוגיה ההומניסטית , . 2 ההשפעות השליליות שהיו להשקפותיה על החברה האמריקנית , . 3 הבשלות של החברה האמריקנית לגישות אינטגרטיביות חדשות - בין חופש ומחויבות , בין אינדיבידואליזם וקהילה , ' בין חירות אישית ופעילות חברתית . נבחן עתה את משמעות ביקורתם . ראשית כול , יש להבהיר נגד מי היא מופנית . האם נגד הפסיכולוגיה ההומניסטית המקורית - מבית מדרשם של מסלאו ורוג'רס - או שמא נגד שפע הפופולריזציות , הזיופים וזורעי האשליות של "אינסטנט אושר ? "
אל הספר