אגדת אלכסנדר זייד רות בקי ביום קיץ חם עלו על גבעת שיח' אבריק מאות אבלים : איכרי הגליל בכובעי חאקי , מושבניקים מהעמק בסרבלי עבודה כחולים , חברי 'אגודת השומרים' והרבה בני נוער . הם באו ללוות בדרכו האחרונה את גיבור 'השומר' אלכסנדר זייד , שנפל מכדור מרצחים לילה קודם לכן , ב 10 ביולי , 1938 בדרכו לקיבוץ אלונים הסמוך . לא רק אנשי ההתיישבות , אלא גם כל ראשי היישוב היו שם ; דוד בךגוריון וברל כצנלסון , יצחק בן צבי ומניה שוחט , דב הוז ואליהו גולומב . הם עברו על פני הארון שהונח בחדר הגדול בבית , ולאחר מכן הלכו לחורשה שבגבעה , לחלוק כבוד אחרון לאיש שהפך עוד בחייו סמל לאומץ , יושר , אהבת האדמה וגאווה לאומית . שלוש עשרה שנים לאחר מכן , ליד הפסל הידוע שבו ניצבת דמותו של זייד על סוס ומשקיפה אל עמק יזרעאל , נערך במקום טקס רכ משתתפים . כל כני 'הנוער העובד' מאזור חיפה , הקריות והעמק נכחו שם , ואשה קטנה קשישה בשיער לבן אסוף ירתה מאקדחה באוויר ושאלה מי מהנוכחים קרוי אלכסנדר , וחוגג עכשיו בר מצווה . עשרות נערים בחולצות כחולות ניגשו אליה ועמדו סביב הפסל . היא בירכה אותם שיילכו בדרכו של בעלה אלכסנדר זייד , ו...
אל הספר