דונם ועוד דונם רכישות הקרקע בעמק יזרעאל לאחר מלחמת העולם הראשונה מיכל אורן נורדהיים בתום מלחמת העולם הראשונה היה עמק יזרעאל כלול כתחום התכניות הגדולות של ההתיישבות היהודית . יישוב יהודי של קבע התקיים רק במרחביה , וקבוצה נוספת ישבה בתל עדש ועיבדה שם את הקרקע בחכירה . העמק היה מוזנח ודליל אוכלוסיה , כפי שתיארו הרברט סמואל : בראותי את העמק בראשונה , בשנת , 1921 ראיתי לפני ציה ואדמה שוממה . ארבעה או חמישה כפרים ערבים פעוטים ודלים נראו פה ושם על פסגות ההרים . אך לבד מזאת היתה הארץ שוממה מאדם . רוב האדמה היה מסור לבעלי אדותה סוריים שישבו בחוץ לארץ . נחל קישון השוטף דרך העמק ומעיינות המים המרובים המזינים את הנחל מצלעות ההרים יצרו בריכות וביצות , וכתוצאה מזה היתה הארץ קן למלריה . לבד מזאת היה הבטחון הציבורי כל כך גרוע בימי השלטון הקודם , עד שחקלאות מסודרת היתה בלתי אפשרית ' . לעמק היו יתרונות רבים : היו בו קרוב לחצי מיליון דונם מיושבים בדלילות כאריסים ערבים , בשל ביצותיו , ובעלי האחוזות הגדולות היו נכונים למכור את קרקעותיהם עקב חובות כבדים שנקלעו אליהם ; כשטח הנרחב הזה היו גלומות אפשרויות להתי...
אל הספר