להיות חבר תנועה , 1955 - 1947 מרדכי נאור עמודים אלה טבועים בחותם אישי של מי שהיה חניך ומדריך בתנועת נוער ארץ ישראלית בשנות המנדאט האחרונות ובשנים הראשונות של מדינת ישראל . עם זאת , לא תהא זו טעות להניח שהזכרונות והחוויות מהזמן ההוא , וההערכות שבעקבותיהם , אינם נחלתו של כותב הטורים בלבד . במידה זו או אחרת , יש בדברים ייצוג לדור שלם של חניכי התנועות , בעיקר אלה שזכו להיקרא 'תנועות הנוער של ארץ ישראל העובדת . ' נפתח במעמדם של התנועות ושל חבריהן . תנועות הנוער לא כללו מעולם את כל הנוער בגיל הרלוונטי , דהיינו , 18-9 ואפילו לא את רובו . למרות זאת , התחושה בציבור ובייחוד בתנועות עצמן היתה , ש'כל בחור וטוב' נמנה עם שורותיה של תנועת נוערזו או אחרת , והחניכים — צעירים כבוגרים — ראו עצמם כמשתייכים למגזר המוביל של הנוער . חברות בתנועה היתה 'המעשה הנכון , ' סמל מעמד . מי עוד זוכר בימינו את כינוי הזלזול 'איוב' ( ראשי תיכות של 'אשרי יושבי ביתך ( ' לזה שאינו משתייך לתנועת נוער ? מי שהתכבד וישב בימים ההם בבית , ולא השתייך לתנועת נוער , נחשב בחוגי התנועות לילד או נער שחינוכו והתנהגותו פגומים . המאבק הבי...
אל הספר