טחנות קמח כמקדימות ומקדמות את ההתיישבות בדרום ובנגב שמואל אביצור יותר מאשר בכל אזור אחר בארץ , להתיישבות החקלאית העברית בדרום מישור החוף ובצפון הנגב קדמו ניצני הפיתוח התעשייתי שהתמקדו בענף אחד , החיוני ביותר לקיומו של האדם : טחינת קמח ללחם חוקו . והנה , דווקא נושא זה טופל אך מעט , והוא ראוי לתשומת לב מיוחדת בכל הקשור לקביעת מקומה של הטחינה התעשייתית בתולדות הדרום והנגב במאה השנים האחרונות , והשפעתה על פיתוחו של דרום הארץ בכלל וכדחף להתיישבות החקלאית בתחומיו ובתהליכי החייאתו . טחנת קמח ראשונה המופעלת בקיטור הקים בסוף שנת 1880 בעזה עולה חדש מרוסיה , יעקב אלחנן ליטווינסקי . הייתה זאת טחנת קיטור ראשונה מדרום ליפו . המים לייצור הקיטור נשאבו מבאר שבמקום ואילו כדלק להרתחת המים שימש קש . להסקת לוקומוביל ( מכונת קיטור חצי ניידת ) של 6-5 כוחות סוס נדרשו 50 עד 60 טונות קש לשנה , וכמות זו ניתן היה להשיג בקלות . לא ברור כמה זמן החזיק י"א ליטווינסקי את הטחנה בבעלותו . כעבור שנים מעטות עבר לגור ביפו . מכל מקום , ביומנו של נחום וילכוש משנת 1904 שבו הוא מפרט את הטחנות בבעלות יהודית , טחנה זו כבר לא נזכ...
אל הספר