אהוד לוז הגשר שלא נוצר א . הציונות הדתית מול התרבות החילונית מן המפורסמות הוא שהשותפות שבין ציונים דתיים וחילוניים בתוך התנועה הציונית לא נוצרה על בסיס רעיוני משותף שהגדיר את מעמדה של הדת בתוך המדינה היהודית שעתידה לקום . בשביל לקיים את השותפות מבחינה מעשית צריך היה לדחות את כל השאלות המהותיות הנוגעות לאופייה של הדת ולמעמדה במדינה לעתיד רחוק , מה שאפשר לכל אחד מן השותפים לטפח חזון משלו ולהאמין שדרכו תיעשה לדרך המלך בציונות . כמו שכתב ישראל קולת : השותפות הפוליטית נועדה לקדום לשאלת הזהות היהודית . השאלות הקשות בדבר היחס שבין הדת לבין החברה והממשל בארץ ישראל המנדטורית מצאו את התנועה הציונית בלתי מוכנה מבחינה רעיונית . התנועה הציונית הוקמה תוך כדי עקיפת 1 הבעיות המהותיות של הקיום היהודי . בתנועה הציונית לא נוצרה שום הגות תיאולוגית פוליטית רצינית שעשויה היתה לשמש מורה דרך מכוון לעיצוב היחסים בין הדת למדינה . בשל אופייה המיוחד של הדת היהודית , שנכרכו בה ללא הפרד היסוד האתני והיסוד הדתי באופן שאין לו אח ורע , לא יכלו הציונים לאמץ לעצמם דפוסים פוליטיים דתיים שהוצעו על ידי ההגות הפוליטית האירו...
אל הספר