מן השתיים : "אם מתוך תפיסה מוניסטית , שלפיה הרע הוא יסוד אידאלי שנתעבה והלך בהשתלשלות מלמעלה למטה ... ואם מתוך תפיסה דואליסטית לוריאנית את 15 הרע ושלוחותיו , שלפיה מצטייר העולם כזירת היאבקות בין שני כוחות מנוגדים . " מה שמכנה פייקאד תפיסה מוניסטית תואם , כמובן , את אחד ההיבטים החשובים של הרעיון האימננטי , שבהגות החסידית תפס מקום משמעותי הרבה יותר . אשר לירידת הצדיק מתחקה פייקאד אחר מקורות ספרותיים ורעיוניים בזוהר ובקבלת האר"י , וכן דן בווריאציות שונות על רעיון זה בספרות הדרוש והמוסר בימי 6 צמיחת החסידות . ' הוא מדגיש כי בחסידות הורחב רעיון זה וקיבל מפנה , מהדגשת ירידת הצדיק לגיהינום בדרכו לגן עדן אחר מותו לשם הצלת נשמות להתמקדות בירידתו בעולם הזה למדרגת המוני העם והרשעים . ירידת הצדיק ממדרגתו הנעלה , גם אם לשם העלאת אנשים אחרים , שייכת אף היא לתחומי העברה לשמה , שכן לגבי מעלת הצדיק והדבקות שבה יכול היה להיות שרוי בהתבודדותו כל רגע ורגע , ולאור העובדה שהצדיק השלם אינו מותיר חללים של עשייה או אי עשייה ניטרליים מבחינת ערכם הדתי הרי שכל זיקה אל ההמון וענייניו יש בה ממד של חטא , ולהלן ארחיב...
אל הספר