היא אורגניזם אחד קבוע ואף על פי כן יש בקרבה מקום לישויות נבדלות , לתנועות רצוניות , להתחדשות . כפי שקובע איש שלום : "עמדתם של שפינתה וברגסון , כל אחד לטעמו , היא עמדה עקיבה מבחינה לוגית , שכן היא משתיתה את תמונת המציאות על יסוד מסוים ודוחה את ניגודו . הרב קוק , לעומת זאת , מאמץ הן את הגרעין העיקרי של שיטת שפינתה , לאמור : תפיסת העצם האלוהי כאחדות ובשלמות סטטית , והן את יסור משנתו של ברגסון , לאמור : תפיסת המציאות כתנועה מתמדת , כהתפתחות יוצרת , כעקרון של חירות . עמדה זו מתאפשרת ומוצדקת , כפי שראינו , על ידי ניתוח לוגי של מושג 'השלם , ' ועל ידי פריצת חוקי הלוגיקה הדו ערכית תוך הצבעה על מוגבלותה" ( שם , עמ' . ( 64-63 סיכום פרק זה התמקד כמעט אך ורק בהופעותיה של האימננציה במשנת הבעש"ט , כפי שעולה מאמרות שהובאו בשמו . מערכת הצירים שבמסגרתה נדונה התפיסה האימננטית נסמכה על הניתוח שנערך בפרקים הקודמים : ראשית , רכיביהם של המושגים הפילוסופיים הרווחים כגון "תאיזם , " "פנאנתאיזם , " "פנתאיזם , " לאור הדיון בפרק א . שנית , מוטיבים ופנים שונים של תפיסת האימננציה בהגות היהודית הטרום חסידית , שהוצגו ...
אל הספר