5. מוניזם ופלורליזם, אקוסמיזם וקיום מובחן

המוציא אותם מידי פשוטם . ואם ניתן להחיל קביעה זו על ההגות החסידית בכללה , כולל הוגים כמגיד ממזריץ' וכר' מנחם נחום מצ'רנוביל ואחרים , המתייחסים בדרשותיהם גם לאלוהות האין סופית והטרנסצנדנטית שמעבר לביטויים הפרסונליים , על אחת כמה וכמה שהיא נכונה לגבי הבעש"ט , שבמתואר לעיל ממעט בהיגדים תאולוגיים על האין סוף . מעבר לטענה עקרונית זו בדבר הצורך הדתי בהנחת היסוד של פרסונליות אלוהית התבאר מתוך הטקסטים לעיל , כיצד גם האמירות האימננטיות הקיצוניות יותר אינן שוללות אלוהות פרסונלית בעלת רצון " ) שהש"י חפץ מאד" וכד ( ' שיש לירוא מפניה , להתפלל אליה וכיוצא בלה . לא בכדי עסק דיון זה בפרסונליות האנושית ולא רק בזו האלוהית . לכאורה מאיימת התאולוגיה , המושתתת על אין סוף ועל אצילות הדרגתית של כל ההוויה ממקורו על הפרסונליות האלוהית כפי שאנו מכירים אותה בדת התאיסטית : האל הבורא , המתגלה , המצווה , הגומל . אך למעשה , כפי שראינו לעיל , קשה לנתק בין השניים , כיוון שיחסי הזיקה הם בין שתי פרסונות . כאשר התפילה , למשל , כבר אינה פנייה אל ישות אלוהית פרסונלית כי אם אל מעין אורגניזם אלוהי חובק כול , הדבר כרוך בהיבלע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן