רבקה הורביץ יחסו של שמשון רפאל הירש לארץ ישראל האמנסיפציה וחיי ישראל בגלות הרב שמשון רפאל הירש ( 1888-1808 ) היה מגדולי הרבנים האורתודוקסיים במערב שהגיע לסינתזה בין הדת והחיים המודרניים . הוא הטעים את ההומניזם והאוניברסליזם ביהדות , מצד אחד , והעמיד את היהדות על חשיבות התורה וההלכה , מצד שני . את הגותו של הרב יש לראות על רקע התקוות הגדולות לאמנסיפציה , לעת בני דורו חוו את תהליך הפיכת היהודים לחלק מן החברה הקפיטליסטית החדשה , בעקבות ביטול החוקים המפלים והטבת מעמדם הפוליטי והחברתי . היתה זו שעת רצון ליהודים , שהפכו מרוכלים ומוכרי סידקית עניים בכפרים — לאזרחים עירוניים נכבדים ושווי זכויות . הירש , שהקדיש את חייו לרבנות ולחיזוק התורה בגרמניה , התייחד באמונה כי יקום היהודי החדש , שיקיים מצוות בקפידה ויכיר בנצחיותה של התורה . הוא האמין באידיאלים האוניברסליים של ההשכלה , ובהגותו ניכרת קרבה לרוח הגרמנית , בצד הדבקות המלאה בשורשו ותורתו של עם ישראל — וכל זאת מתוך אופטימיות רבה . על רקע הברכה שהביאה עמה האמנסיפציה , ביקש הירש לחזק את מעמדה של התורה בישראל . הוא חשב , כי כאשר אפשר לקיים את התורה ...
אל הספר