משה אידל יארץ ישראל הוא חיות מהבורא ב"ה' על מקומה של ארץ ישראל בחסידות חסידות : ארגון הידע החסידות שפרחה בפולין במאה ה 18 היא התנועה המיסטית האחרונה שהצליחה למשוך קהילות רבות לדרכה . איחורה בזמן קובע לא רק מועד מסוים להופעתה ביחס לזרמי ההגות היהודית הקודמים לה , אלא גם גישה רחבת היקף , פנורמית , 1 הכוללת יחסים מורכבים של קבלה וקליטה , פירוש ודחייה , שילוב ותגובה . ככל שהזמן חולף , פוחתות האפשרויות לפיתוחם של רעיונות חדשים בתחום מוגדר מבחינה תרבותית , אולם פיחות זה באפשרות להעלות חידושים רעיוניים , והקסם הטמון באפשרות הבחירה מתוך הברכה ההולכת וגדלה של הרעיונות שהתקבלו פיצוי בצדו . עתה יכול ההוגה לשלב בין רעיונות שנוצרו בנפרד , להציע סינתזות — אם רצונו בכך ואם יכולתו עומדת לו — אך גם לדבוק בעת ובעונה אחת ברעיונות השונים , המנוגדים לפעמים , מבלי לטרוח להדגיש או אפילו להזכיר את המתחים שביניהם . מגמה זאת , שלפעמים המונח 'הרמוניסטי' מתאר היבט אחד שלה , היא המגמה המאפיינת את החסידות המאוחרת . דורות של הוגי דעות , ספרים ואסכולות שקדמו לה , דרים יחד במבני על , שאינם כה לבידים ומאפשרים גמישות ה...
אל הספר