פרק חמישה עשר נבלים 1 במשנה כלים טו ו שנינו : נבלי השרה טמאין , ונבלי בני לוי טהורין . ועל זה כתב הרמב"ם בפירושו למשנה : נאדות הזמר והשיר . ונבלי בני לוי : הכלים שאומרים הלוים עליהם השיר במקדש בכל יום כמו שנתבאר בתמיד ( ה ו , ( עכ"ל . ומאחר שמדובר בכלי שיר העשויים עם נאדות , ייתכן שהתכוון הרמב"ם לסוג של "חמת חלילים bagpipes , " שדנו בה בפרק שלושה עשר . נראה שהרמב"ם הגיע לפירוש זה 2 מתוך הכרתו את המונח "נבל" במשמעות של כלי ששמים בו יין , ועל כן חשב אותו 4 3 ככלי שיש בו נאד . אבל דבריו תמוהים , כי הרי הנבל דומה הוא לכינור , כדברי ר' יהודה בערכין יג ע"ב , ובעל נימים , כפי שלמדנו מכלים ג ו , וירושלמי סוכה ה ו , בדברי ר' חייא בר אבא , והוא va $ Xac , -T 1 היווני שבעל עשר נימים , לפי יוספוס , או שתים עשרה נימים 7 לפי מקורות אחרים . ואכן כך פירש הר"ש למשנתנו . ועוד כתב שם שנבל השרה , שעשוי לשורר בו , טמא מדרבנן , ואילו זה שבמקדש לא גזרו ביה רבנן , כפי שלא גזרו אמשקי בית 8 מטבחיא שמוזכר בהמשך משנה זו . על פי דבריו של הר"ש מובן הקשר בין דין הנבלים 9 ובין המשקים , ואף הספרים הבאים לאחר מכן , שלכ...
אל הספר