פרק שנים־עשר מחט של סדקית

פרק שנים עשר מחט של סדקית בעירובין נג ע"א אנו קוראים : א"ר יוחנן : לבן של ראשונים כפתחו של אולם , ושל אחרונים כפתחו של היכל , ואנו כמלא נקב מחט סדקית וכר . משמעות מאמרו של ר' יוחנן ברורה היא ו כמה גדולה היא ירידת הדורות . פעם היו בני דעת גדולים — כי הלב הוא מקום הדעת ' , ועכשיו דעתם מצומצמת וקטנה . מאמרו זה 2 מזכיר לנו את הפתגם בשבת קיב ע"ב : "אם ראשונים בני מלכים , אנו בני אנשים , אם ראשונים בני אנשים , אנו כחמורים . " אכן הראשונים לבם רחב כפתחו של אולם ; ופתחו של אולם היה כידוע לנו ממשנת מדות ג ז : "גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה , " ואילו לבם של אחרונים רחב הוא כפתחו של היכל שהיה , כפי שמלמדת אותנו המשנה שם ד א : "גבהו עשרים אמה , ורחבו עשר אמות . " אולם בדורנו , לבם של חכמים צר 3 כמלוא נקב מחט סדקית . אמנם אין אנו יודעים בבירור מהי מחט סדקית , ומה משמעותה 4 המדוייקת של המלה סדקית , אבל ברור שמדובר במחט קטנה . לכל המחטים עין קטנה , 1 ראה מילון בן יהודה , ה , עמ' , 2588-2587 ערך "לב 2 . " ובירושלמי דמאי א ג , ושקלים רפ"ה . 3 ראה ספרו של קרויס , , K"n , Taimudische Archaoiogie עמ' 58...  אל הספר