פרק רביעי המעדר במשנה פאה ב ב שנינו : 1 אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת ( פירושו שמי שעומד מצידה האחד של האמה אינו יכול לקצור את התבואה שבצידה השני , אלא צריך הוא לעמוד באמצע האמה ) — רבי יהודה אומר : מפסקת ( פירושו : שהשדה נחשב לעניין פאה כאילו הוא שני שדות , וחייבין פאה מכל אחד מהם , שהרי אין נותנים פאה משדה אחד 2 לחברו . ( וכל ההרים אשר במעדר יעדרון ( לשון הפסוק בישעיה ז כח , ( אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו ( שאי אפשר לצמד בקר לעבוד שם בכלי המחרשה לחורשם , מאחר שחורשים אותם בני אדם בידם וזורעים אותם ) הוא נותן פאה לכל ( פירושו : שאין ההרים הללו חשובים הפסק , וכל האיזור נחשב כשדה אחד לעניין הפאה . ( הסביר ר' עובדיה מברטנורה בפירושו למשנה , שמקום שעודרים במעדר , אף כי סביבו חרש במחרשה , לא נחשב כהפסק : "שהרואה אומר : אין זה קרקע בור , אלא למחר 3 חופרים אותו במעדר וזורעים אותו ושתי שדות הן אחת . " למדנו לדעת כי באותם שטחים תלולים , שלא היה אפשר לחרוש במחרשה , היו חורשים את הקרקע במעדר ; ואכן כך למדים אנו ממקורות רומיים בני התקופה שהרי פליניוס , בן המחצית השנייה של המאה 4 הראשונה ...
אל הספר