פרק שבעה־עשר כדים המוטים על צדם — שפיין

פרק שבעה עשר כדים המוטים על צדם — שפיין בפרק הקודם דנתי בקטע קשה בירושלמי דמאי ה ז , כד ע"ד , והראיתי שהיה סוג של כדים ( כדי יין ) שהיו שוכבים ( באלכסון , (? ושנקראו 'שפיץ' ( כצ"ל . ( ויש לציין למה שמצינו בהרקולניאום בבית המוזאיקה של נפטון ואמפיטריטה , שבו היה בית מרזח , ושם נמצאו שרידים של מעין מדף שעליו שכבו כדי יין לאורכם , המדף היה חתוך לפי צורתם של הכדים ( ראה תמונה ' . ( 1 בקשר לכך ראוי להזכיר את שמצינו בתוספתא אהלות טו ג , מהד' צוקרמאנדל עמ' , 612 שר 20 ואילך , וז"ל : חביות שהן מוטות על צדיהן באויר , הוגנו של זה על גבי דופנה של זה , והוגנה של זו על גבי דופנה של זו , גבוהות מן f * *' 7 טפח ובהוגנין פותח טפח טומאה תחתיהן ועל גביהן טמא ... לגופן של דברים ראה במפרשים על אתר , ותוספת ראשונים לש' ליברמן , ג , ירושלים תרצ"ט , עמ' 140 ואילך . לענייננו , יש בפנינו תיאור יפה שאותם כדים , המוטים על צדיהם , גבוהים מעל פני הקרקע ' ) באויר , ' והשיעור של טפח הוא כמובן השיעור ההלכתי המינימאלי ) במדף מיוחד , כפי הנראה , ושוכבים זה ליד זה וזה על גבי זה . אלה הם ה'שפייך שבירושלמי דמאי שם , וכדוגמ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן