פרק שישה עשר אידתיקרימא 6 p 0 o-K 8 pd ^ ia — בירושלמי דמאי ה ז , כד ע"ד , אנו קוראים : תני : הלוקח מן החנווני וחזר ולקח ממנו שניה , אם מכיר את החבית שהיא היא , מעשר ממנו עליו . הוא אינו מכיר אותה חבית , לא בדא . הדא דתימ' באילין 1 אידתיקרימ , ' ברם באילין שפייא אורח' מפנתון אילץ לגו אילץ . בפירושם של דברים אלו התלבטו המפרשים . עיקר הקושי נובע מאי הבנת המלים ' אידתיקרימא' ו'שפייא' בגירסותיהן השונות . בעל פני משה מפרט בזה הלשון : אידתיקרימא : מל' יין הקרים . כלומר ולא שני אלא באלו החבי [ ו ] ת שהיין קרים על פיהם ואין דרך שיריקו היין כזה מחבית אל חבית שלא יתקלקל היין שבחבית אחר . ברם באילין שפייא , שהחביות הן מלאין מיין שפוי ויפה .... אץ צורך לעמוד על הדוחק שבדבריו . בפירושו של ר"ש סיריליאו מצינו שינוי נוסח , וז"ל : 2 אולותוקרימא : כך מצאתי בספרים . והענין מורה עליו דהיינו שמוכרים דבר יבש כגון דבש עב שאינו נבלל וחמאה ובלשון יוני שרף האילן כמו שעוה קשה דקרימא . 4 באילין שפייא : פי' הערוך מוריקי יין . גם דברים אלו מפוקפקים . הגירסה 'אולותוקרימא' שמצא רש"ס בספרים עומדת בסימן 1 על פי דפוס רא...
אל הספר