י. נר של שבת טעון ברכה?

סעודת שבת או להועיל לשלום בית , שהרי הסעודה מתקיימת לאור היום הגדול , ואין לך שלום בית גדול מזה . שרגא בטיהרא מאי אהני . רבים החלו אפוא לראות בנר של שבת נר של כבוד לשבת מלכתא , שיש בו מקדושת היום ושאין להשתמש בו . כתוצאה מזה הוסיפו בלילות החורף הארוכים נר שני להרבות אורה ושמחה , ליהנות ממנו ולהתענג עליו . כך השתרש המנהג בקהילות אשכנז להדליק שני נרות לפחות , והתפשט במשך הזמן ליתר ארצות אירופה ותפוצות ישראל " . אולם עדיין במאה החמש עשרה כותב באיטליה ר' יעקב בר' יהודה לנדר : "דבר זה להצריך ב' נרות אינו נזכר בשאר הפוסקים , ולכן אין העולם מדקדק בכך" ( ספר האגור השלם , ירושלים , תש"ך , סי' שנח , עמ' . ( 59 י . נר של שבת טעון ברכה ? במקורות התלמודיים לא מצאנו כל דיון בברכה על הדלקת נר של שבת , אף לא אזכור של חובה לברך עליה , 98 מה שאין כן , בהדלקת נר חנוכה , למשל , שמשא ומתן על מקורה , ברכתה וחיובה מצוי בפרק במה מדליקין " . נראה שדבר זה נובע מן העובדה , שהדלקת נר לשבת יסודו בנוהג עתיק , לפיו היה כל אחד מישראל מקדים ומדליק נר בביתו עובר לכניסת השבת , בגלל האיסור להעלות אש בשבת , משתשקע החמה . ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן