פסחים קא ע"א , ( מקשה התלמוד : "למה לי לקדושי בבי כנישתא , " הרי אין יוצאים בזה ידי חובת קידוש . אז ניתן נימוק חדש למנהג זה י "לאפוקי אורחים ידי חובתם , דאכלי ושתי וגני בבי כנישתא . " אולם כבר העיר על כך בצדק ר' יצחק בר' משה מוינה באור זרוע , חלק א , סי' תשנב , סעיף ט , עמ' : 218 "כי תקנת התנאים והאמוראים לקדש בערב שבת ... לא נתקן עיקרו כלל בעבור האורחים , בין לרב בין לשמואל , אלא לקידוש היום ברבים נתקן . " ד . מטבע של קידוש אין אנו יודעים מה היה המטבע של הקידוש , ואם היה בכלל מטבע קבוע לקידוש בימים הקדומים . תהליך גיבוש הברכות והתפילות על פתיחותיהן , טופסן וחתימותיהן היה ממושך . ואין להקיש מן הכללים והדפוסים שנקבעו ושנתנסחו בתורתם של התנאים והאמוראים על הנהגים הקדמונים של ימי הבית השני . בפי ר' צדוק מוצאים אנו שתי נוסחאות לקידוש היום . האחת , כאשר הקידוש נאמר בתפילה ; והשנייה , על הכוס . בתפילה היה ר' צדוק מקדש את היום באמרו : ... " ומאהבתך ה' אלהינו שאהבת את ישראל עמך , ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך , נתת לנו ה' אלהינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה ' , " וחותם ב"ברוך אתה ה'...
אל הספר