ט . הרבדים במשנתנו ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר ... אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העברה " . המפרשים פירשו , שפיסקה זו מדברי רבן גמליאל היא , המסביר לבניו שגם חכמים מודים שבדיעבד קוראים את שמע עד שיעלה עמוד השחר . וכן ביאר הבבלי בדף ט ע"א את הקטע הזה : "הכי קאמר להו רבן גמליאל לבניה . אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות , מצותה ער 56 שיעלה עמוד השחר , והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העברה . " אבל לשיטת הירושלמי , שהמחלוקת בין רבן גמליאל וחכמים היא גם בדיעבד , ורבן גמליאל שהתיר לקרוא אחר חצות פסק כדעתו בניגוד לדעת החכמים מפני הטעמים הנ"ל המפורשים בירושלמי — נראה שהפיסקה מן "ולא זו בלבד" וכר איננה מדברי רבן גמליאל , אלא מדברי מסדר המשנה . מסדר המשנה מוסיף ואומר , שלא רק בקריאת שמע סובר רבן גמליאל שזמנה עד שיעלה השחר , אלא בכל העניינים ששנו חכמים עד חצות — למעשה זמנם ומצוותם עד שיעלה עמוד השחר . כדוגמה לדברים שבהם אמרו חכמים עד חצות ומצוותן עד שיעלה עמוד השחר , מביאה משנתנו את "הקטר חלבים ואיברים" ו"כל הנאכלים ליום אחד . " במספר...
אל הספר