חלוצה — דרבנן היא ? הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פי"ז ה"ז פוסק : החלוצה אסורה לכהן מדברי סופרים מפני שהיא כגרושה , ומכין אותו מכת מרדות מדבריהם . כהן שנשא ספק חלוצה אין מוציאין אותה מתחתיו . והיא כשרה וולדה כשר , מפני שלא גזרו על ספק חלוצה , אלא על חלוצה ודאית . כן מובא להלכה גם בטור אבן העזר , ראש סי' ו , ובשולחן ערוך אבן העזר , סי' ו , סעיף א . הלכה זו מיוסדת על סוגיית הבבלי ביבמות כד ע"א : "תני שילא : ואפילו שניהם 2 כהנים . מאי טעמאי חלוצה דרבנן היא , וספק חלוצה לא גזרו בהו רבנן . " בהמשך שואל התלמוד : "וחלוצה דרבנן היא ? והתניא גרושה , אין לי אלא גרושה , חלוצה מנין ? תלמוד 4 3 לומר ואשה . — מדרבנן היא , וקרא אסמכתא בעלמא . " גם סתם התלמוד שם פה ע"ב , מניח כי איסור חלוצה לכוהן הדיוט איננו מדברי תורה . וכך נאמר שם : "איכא דאמר , רבי קתני לה , וחלוצה קא קשיא ליה : והא חלוצה דרבנן , ואית לה כתובה ? הדר אמר , כיון דפסיל לה מדרבנן . " לטיבן של ברייתות הפותחות ב"תני פלוני" ( האמורא , ( המפרשות את המשנה או את הברייתא , כבר העיר ר"ח אלבק במחקרים בברייתא ובתוספתא , ירושלים , תש"ד , פרק א , סי' ...
אל הספר