ה"ט . ( אולם עם התפתחות המסחר , ריבוי בעלי האומנויות , החנוונים והפועלים המתפרנסים מעבודת כפיים והתמעטות בעלי קניין קרקע בישראל , נקבעה ההלכה כי אפילו " אם לו ( ללווה ) אין קרקע , ולערבין לו קרקע , ולחייבים לו קרקע , כותבים עליו פרוזבול" ( תוספתא , שם . ( וכן "אם אין לו ( ללווה ) מזכה הוא ( המלווה ללווה ) בתוך שדהו כל שהוא" וכותבים עליו פרוזבול ( משנה שם , שם . ( בפי אמוראים D ^ VKIBP - ואמוראים שקיבלו תורתם בבית מדרשו של רב , מצאנו ? הקלות נוספות בשטח זה . "וכמה כל שהוא ? אמר רב חייא בר אבא אמר רב ; אפילו קלח של 2 20 19 כרוב . אמר רב יהודה : אפילו השאילו מקום לתנור ולכירים כותבים עליו פרוזבול ' . " " רב אשי מקני ליה גידמא דדיקלא וכתב עליה פרוזבול . " פרשנות זו של האמוראים ביטלה למעשה כליל את התנאי הראשון , שאין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע , שהרי אין לך אדם שאין לו מקום שכור או מושאל לגור בו או לשים עליו את חפציו וכלי תשמישו . ובצדק תמה החת"ם סופר בתשובותיו , חושן משפט , סימן נ . "אם כן היכי משכחת מי שאינו ראוי לפרוזבול , אלא מי ששוכב אקיקלא דמתא = ) על אשפות העיר ) ואין לו בית דירה לא...
אל הספר