ד . פרקונה תחת פירות דומה כי הלכות אלה , אשר רקען בגורמים החברתיים הכלכליים מתקופת התנאים והמעוננים בפרשנויות חז"ל ובתקנותיהם , קיפחו במידה יתירה את חובת פרקונה של האשה וערערו את תנאי בית דין , שמקורו בנוסח תנאי הכתובה הקדום . התעורר אפוא מחדש הצורך לחזק ולבסס חובה זו של הבעל . מעתה השתדלו חכמים להצמיד ולשלב את חובת הפרקון במערכת הזכויות והחיובים הקבועים וההדדיים שבין הבעל לאשתו . לשם כך קבעו , כי פרקונה תחת פירות " . "בעל תקעו ליה רבנן פרי , ראם [ לא ] כן מימנע ולא פריק " ! כלומר , תמורת הפירות שהבעל אוכל מנכסי האשה מתחייב הוא בפדיונה ונכסיו 59 משתעבדים למטרה זו , כי אם לא יאכל יבואו לידי איבה ויימנע מלפדותה . זיקה זו שבין חובת פרקון האשה לזכות אכילת פירות איננה מצויה בירושלמי . לדברי הירושלמי , כתובות פ"ד ה"ו , כח ע"ד , הטעם שהבעל אוכל פירות הוא אחר : "תקנה תיקנו שיהא מפקח על נכסי אשתו ואוכל , " ולא משום פרקונה . אף לא מצאנו לזיקה זו עדות מוכחת בתורתם של תנאים . אמנם הבבלי משתדל לייחס קביעה זו לברייתא בכתובות מז 62 ע"ב.- "ת"ר תיקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה וקבורתה תחת כתובתה , לפיכך בע...
אל הספר