תשלומי עצרת שלוש מצוות נוהגות ברגל : ראייה , חגיגה ושמחה , כלומר : עולה הבאה עם ראיית פנים בעזרה , שלמים המובאים כקרבן חגיגה וקרבנות שלמי שמחה . הראייה והחגיגה מצוותן ביום הראשון של החג , ואילו מצוות שמחה זמנה כל ימות הרגל . ומאחר שהראייה והחגיגה לא נתנו בהן חכמים שיעור , סתם שלמים הקרבים ביום הראשון הם שלמי חגיגה , 5 אבל סתם שלמים הבאים בשאר ימות החג הם שלמי שמחה . ברם , מי שלא הביא את עולת הראייה ושלמי החגיגה ביום טוב הראשון של החג , הרי זה מקריבן וחוגג בשאר ימות 4 הרגל . ומפי השמועה למדו , שגם מי שלא חג בעצרת , יש לו תשלומים כל ששת הימים שלאחר חג השבועות . אלא שלא ראי עצרת כראי פסח וסוכות . מי שלא חג ביום טוב הראשון של סוכות ושל פסח , מביאם בחול המועד , הראויים לחגיגה ולשמחה , ככתוב.- " שבעת ימים תחוג לה' אלהיך" ( דברים טז , טו ) , אבל מי שלא חג בעצרת , מקריבם לכאורה בימי חול בעלמא , שאין בהם לא חובת חגיגה ולא מצוות שמחה . נעיין באופיים וטיבם של ימי תשלומי עצרת אלה . אחר השבת " ) אין צורך ביום טבוח , שכן לשיטת בית הלל , עולות ראיה קרבות ביום 7 טוב עצמו" — קהתי . ( ומודים שאם חלה להי...
אל הספר