ה. יום ארבעה עשר — יום טוב

ה . יום ארבעה עשר — יום טוב מסתבר אפוא שקרבנות היום , היינו החגיגה ( שזמנה , כמעט לכל הדעות , מן הבוקר ) והפסח ( שלדעת כמה תנאים , אם שחטוהו שחרית כשר , ( המצוות הקשורות בהשבתת חמץ ואיסור אכילתהשהוחלו למעשה עוד לפני חצות , הטביעו את חותמם על אופיו של יום ארבעה עשר בניסן ועיצבוהו כיום טוב . ובימי הבית , כאמור , נמנעו ישראל מלעשות בו מלאכה במשך כל היום כבחולו של מועד , כיוצא מדברי בית שמאי ובית הלל בפסחים ד , ה . יי עם חורבן הבית וביטול הקרבנות והעלייה לירושלים , נתפקפק איסור זה של עשיית מלאכה לפני חצות pxj יהודה , אשר שוממותו של המקדש הורגשה בה ביותר והשפיעה על עולמם הרוחני של תושביה והליכותיהם , לעומת זאת בגליל , השמרני באורח חייו והרחוק מן המרכז בירושלים , נמשכה המסורת של איסור עשיית מלאכה בי"ר לפני חצות גם לאחר החורבן . אולם הצטמקות מרכיבי חגיגיותו של יום ארבעה עשר , העובדה שאין לאיסור מלאכה סימוכים בכתובים , החילופים בין המקומות ביחסם לאיסור זה והמגמה להקל שפעלה בתקופת התנאים — הביאו לכך שלאחר מכן הוגדר כל איסור מלאכה לפני חצות כמנהג בעלמא . כך אבל שאר החג מליל ראשון ואילך נקרא חג ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן