ה . מהות השבת — שתי תפיסות מסתבר אפוא , שבימים ראשונים היו רווחות בישראל שתי תפיסות יסוד בדבר מהותה של השבת . האחת ראתה ביום השבת יום שכולו קודש לה , ' יום המיועד לתשובה ולתיקון הנפש , לתלמוד תורה ולעיון תפילה , להתבוננות דתית ולהשראה עליונה . דרך זו היתה מלווה במיעוט עינוגים ואכילה , בחיי פרישות ואף בתעניות . התפיסה השנייה ראתה את ייחודו של יום השבת בעונג , בשמחה ובמנוחה , "מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח , " וכיום שניתן לישראל "לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל עבודה ביום הזה , ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן לכם יום שבתון" ( ספר היובלים נ , ט . ( חילוקי הדעות הללו באים לידי ביטוי בולט במחלוקת הנזכרת לעיל בין ר' אליעזר ור' יהושע ( פסחים סח ע"ב וביצה טו ע"ב , ( ובייחוד במאמריהם של אמוראים px w D"Vx מן הדור השני והשלישי בירושלמי שבת פט"ו ה"ג , טו ע"א : ר' חגי בשם ר' שמואל בר נחמן : לא ניתנו ימים טובים ושבתות אלא לאכילה ולשתיה , ועל ידי שהפה הזה טריח ( בדפוסים : מריח ) התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה . ר' ברכיה בשם ר' חייא בר בא : לא ניתנו ימים טובים ושבתות אלא לעסוק בדברי תורה , ובחול על ידי שהו...
אל הספר