של האדם ולקביעת מהותם ההלכתית של חפצים שונים . לבירור זה יש השפעה ותוצאד כפי שנראה להלן . על קביעת העיקרים העיוניים שבהם נחלקו בית שמאי ובית הלל . א . מחלוקות ר' אליעזר ור' יהושע באיזו מידה משמשת הכוונה תנאי לחיובו ( או לפטורי ) של אדם בעשותו אחת מן המלאכות האסורות בשבת ? בשאלה זו חלוקים ר' אליעזר ור' יהושע במסכת כריתות ד , ג . שנינו שם : אמר ר' יהודה ; אפילו נתכוין ללקוט [ בשבת ] תאנים ולקט ענבים , ענבים ולקט תאנים , שחורות ולקט לבנות , לבנות ולקט שחורות — ר' אליעזר מחייב חטאת , ורבי יהושע פוטר . 6 אמר ר' יהודה ו 7 תמה אני אם יפטור בה ר' יהושע י אם כן למה נאמר אשר חטא בה ( ויקרא ד , כג ?< פרט למתעסק . ר' יהושע פוטר משום שהוא דורש "אשר חטא בה , " שתהא כוונתו לחטוא בה , בעבירה זו ולא בעבירה אחרת . הוא מתנה את חיובו ואת עונשו של העבריין בכוונתו . אולם ר' אליעזר סובר שהמעשה הוא הגורם המכריע , ולפיו נידון האדם , והרי בפועל "עשה אחת מכל מצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה" ( שם שם , כב . ( אמנם לדברי הבבלי בכריתות יט ע"א מודה ר' אליעזר שהמתעסק פטור : "ורבי אליעזר האי בה מאי עביד ליה , מיבעי ליה פרט...
אל הספר